ניהול בטחון לאומי בעולם משתנה
במרחב האזורי של ישראל וכן במרחב הגלובאלי מתחוללים שינויים בעלי משמעות אסטרטגית ביחסים הבין-לאומיים ובתחומי הביטחון, החברה, הכלכלה ואחרים. כל אלה משפיעים על ביטחונה של מדינת ישראל.
המרחב הגלובאלי מאופיין בין השאר בתופעות חזקות שמתגברות ומשפיעות על כלל היבשות בעולם, למשל עולם מולטי-משברי ומדינות לאום לעומת תת-מדינות, המשברים בתוך מדינות לאום, שחלקן הפכו להיות סביבה שבטית-עדתית, התחזקות העוצמה האידאולוגית, תפישה היסטוריוגרפית מודרנית, דתית, אתנית, שבטית-עדתית. המשבר הפנימי באסלאם גובר והוא חוצה כיום את היבשות כולן. ארצות הברית, עד לאחרונה מעצמת-על יחידה במרחב הגלובאלי, מאבדת מעוצמתה ומהשפעתה, ומעצמות כלכליות תופסות מקום קריטי בכלכלה העולמית ומתחרות על הגמוניה מרחבית ואזורית.
במרחב האזורי גובר כוחן של עוצמות סוניות ושיעיות ומתרחבות המהפכות החברתיות-דתיות במרחב. מעמדו של הגבול המדיני בין מדינות לאום נשחק והוא מאבד ממשמעותו. בזירה האזורית של ישראל מתבססים שחקני מפתח גלובאליים המשנים את המרחב באופן קיצוני, למשל בסוריה ובעיראק.
במציאות זו גלומים תהליכים ומאיצים היוצרים מפת תרחישים צפויים בזירה האזורית בטווח הזמן המידי, הקצר (2020) והארוך (2030). המטרה במאמר היא להכיר ולבחון את הנושאים והגורמים היוצרים אי סדר ואי ודאות במרחב ההתעניינות של מדינת ישראל בתחום הביטחון הלאומי ובתת-האזורים הכלולים בזירה האזורית של המדינה. אלה יאפשרו להבין את האיומים הקיימים והפוטנציאליים על הביטחון הלאומי של המדינה.
דוגמאות לנושאים המרכזיים שאמורים להעסיק את הקברניטים האמונים על ביטחון המדינה:
•
משמעות מרחב האיומים, הסיכונים והמגמות. הנושא יוצג באמצעות תיאור וסקירה אופרטיבית של שמונת תת-האזורים הכלולים בזירה האזורית של מדינת ישראל, בהקשר לכוחות ולגורמים משפיעים בכל אזור ובהקשר לפוטנציאל האיומים על מדינת ישראל.
•
המשתנים המאיצים את השינויים במרחב הגלובאלי עם הממשקים בזירה האזורית של מדינת ישראל.
•
"האסלאם המשתנה" – השינויים במרחב האסלאמי וההשפעות על הזירה האזורית של מדינת ישראל.
•
"האיראניזציה של הטרור" – השפעות קריטיות בשל מעורבות איראן בפעילות מערכות גרילה וטרור שבטי-עדתי בזירה האזורית של מדינת ישראל ובמרחב הגלובאלי.
•
האינטרסים של ארצות הברית בזירה האזורית של מדינת ישראל.
•
השתנות דפוסי המלחמה – המעבר מלחימה פוסט-מודרנית ללחימה פוסט-פוסט-מודרנית, המאופיינת במערכות גרילה וטרור המתהוות מתוך סביבה שבטית-עדתית נגד צבאות סדירים.
•
דיון בשאלה מדוע אין צבאות סדירים מכריעים מערכות גרילה וטרור שבטי-עדתי ומהם המאיצים המשמעותיים ב"התעצמות החולשה".
•
סכסוכים פנים-אזוריים – השפעתם על האזור והשפעתם על הסביבה האסטרטגית-אזורית. דוגמה: אזור הבלקן.
המתאר הגאופוליטי האזורי בהקשר למגמות והמשמעויות אמור להתייחס לשני טווחי זמן: לטווח קצר – 2025 ולטווח ארוך – 2040.
תשעה נושאים לחקר אזורי וגלובאלי החובקים את הביטחון הלאומי של ישראל:
•
חקר המרחב האסטרטגי הגלובאלי, ברמת היבשות, מהיבט ביטחוני, כלכלי וחברתי. החקר יתמקד בהיבטים גאופוליטיים יבשתיים (ביטחון-כלכלה-חברה) בהקשר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל; התווך הימי – גורמים המשפיעים על הביטחון הבין-לאומי; מרכיבי מרקם חיים – משילות, דמוגרפיה, חברה, כלכלה; עוצמה ביטחונית וצבאית; סכסוכים (גבולות); גרילה וטרור במרחב; הביבה הגאופוליטית-אסטרטגית (בין יבשות ובמרחב הגלובאלי כולו); גורמים משפיעים; מגמות ותרחישים צפויים; זיהוי שינויים במגמות גלובאליות; איומים וסיכונים עתידיים – מגמות, משמעויות; אפיון שחקנים מעצמתיים והשפעתם על המרחב הגלובאלי; המרחב הגלובאלי כמרחב התעניינות של ישראל בהקשר לביטחון הלאומי והבין-לאומי (ממשקיים אופרטיביים).
•
נושא חקר מרחב הבלקן יתייחס למדינות אלה: אלבניה, בוסניה, הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, דרום מזרח רומניה, סרביה, קוסובו, מונטנגרו, סלובניה, טורקיה – החלק האירופי.
•
נושא חקר מרחב רוסיה והקווקז יתייחס למדינות אלה: רוסיה, גאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן, אבחזיה, אוסטיה, נגורנו קרבאך וצ'צ'ניה.
•
נושא חקר מרחב מרכז אסיה יתייחס למדינות אלה: אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, קירגיסטן, קזחסטן, מונגוליה/רוסיה.
•
נושא חקר מרחב מערב אסיה יתייחס למדינות אלה: איראן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, סין.
•
נושא חקר מרחב המזרח התיכון (הקרוב) יתייחס למדינות אלה: לבנון, סוריה, ירדן, ישראל, הרשות הפלסטינית, סעודיה, מדינות המפרץ-אמירויות, מצרים, עומאן, עיראק, טורקיה.
•
נושא חקר מרחב המגרב יתייחס למדינות אלה: מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, מאוריטניה.
•
נושא חקר מרחב קרן אפריקה יתייחס למדינות אלה: ג'יבוטי, סומליה, אריתריאה, אתיופיה, תימן.
•
נושא חקר מרחב הסאהל/סהרה יתייחס למדינות אלה: צ'אד, ניז'ר, סודאן, סנגל, כף ורדה, בורקינה פאסו, ניגריה, קניה, מאלי, מאוריטניה.
חקר מדינה יתייחס לנושאים אלה:
•
גבולות המרחב.
•
ההיסטוריה המרחבית, עוגנים היסטוריים – משפיעים.
•
מרקם חברתי – חברה, אוכלוסייה, דמוגרפיה, מיעוטים.
•
משילות – גורמים פוליטיים, מפלגות, מאבקי כוח פנימיים.
•
כלכלה, טבע, משאבים – אנרגיה, לרבות גז, ענפים כלכליים, תיאור מצב כלכלי, תוצר לנפש, תוצר לאומי.
•
עוצמה ביטחונית-צבאית.
•
מאבקים אתניים, אידאולוגיים, דתיים. למשל בין אסלאם סוני ואסלאם שיעי.
•
מערכות עוינות – גרילה וטרור שבטי-עדתי; מיעוטים במדינה – אפיון.
•
הסביבה האסטרטגית אזורית של כל מדינה: גורמים. למשל מדינות טרור.
יעקב רוב
חוקר
Scientist
